שרות לתושב > שירותי דת

 

לשכת הרב לבנון, רב הישוב

שאלות בכתב-

ניתן להפנות לתיבות השאלות

(ליד בית הרב ומול הישיבה)- 24 שעות ביממה!

שאלות בע"פ-

ניתן להתקשר 052-4239709 

בימים א'-ה' בין השעות 9:30-10:15 

לקביעת פגישות ותורים לדיני תורה-

ניתן לתאם בימים א'-ה' 02-9973905 (שלוחה 38).

 

מקווה גברים

אחראי: אליעזר ויינשטיין

02-9973680

 

מקווה נשים

אחראית: יונת ראטה 050-8981927

מס' הטלפון במקווה:02-9975387

שעות פתיחה:

ימים א'-ה' ומוצאי שבת וחג:

20:30-21:15 (חורף)

21:00-21:45 (קיץ)

ערב שבת וערבי חג:

3/4 שעה אחרי הדלקת נרות למשך חצי שעה.

 

מקווה נשים בשכונת נווה עפרה

פעיל רק בשבתות וימי חג.

יש להודיע על טבילה עד יום רביעי.

 

בלנית קבועה- ענבר אלקובי,

052-7710727 / 02-9709108

 

בלניות מחליפות (לפי סדר זה)

מירב נכטשטרן:

052-7710744 / 02-9709495

הלה כ"ץ:

052-5802446 / 02-9975552.

 

מערך כשרות

באלון מורה פועל כבר מספר שנים מערך כשרות יישובי.

המערך מונחה ע"י הרב אליקים ומופעל ע"י לשכתו.

הפעילות מחולקת ל-2:

נהלים והנחיות בכל הנוגע לארועים יישוביים בהם מוגש מזון (כגון: יום העמצאות, ירידים, ערבי תרבות וקהילה ועוד).

פיקוח כשרות ומתן השגחה על עסקים פרטיים וציבוריים העוסקים בתחום המזון.

כיום, העסקים המפוקחים ביישוב הם: סופר-זול אלון מורה, מעונות היישוב, המתוקים של עינב, אצל רחל בחצר, קייטרינג ופלאפל קדם, פיצה אלון מורה (ניסימי), הקפה והמאפה ביקב כביר, היינות של יקבי כביר ונחלה.

בימים האחרונים הוחלף המשגיח במעונות, אנו מודים לאביב קייזלר על שנתיים של השקעה ועבודה מאחורי הקלעים על מנת שילדינו יאכלו אוכל מפוקח, ומאחלים הצלחה רבה לעמיהוד ארנון על כניסתו לתפקיד.

בהזדמנות זו נזכיר למארגנים ולמשתתפים כאחד, כל אירוע יישובי, המאורגן ע"י גורם ציבורי של אלון מורה, מזכירות, ועדת תרבות וכד', הכולל כיבוד או מכירת מזון, חייב באישור כשרות ומחוייב לנהלי הכשרות.

 

(עודכן י' בטבת תשע"ז)

 

 

ימי בין המצרים / הרב אליקים לבנון, רב הישוב

 

  1. מיום שלישי י"ז בתמוז, ועד רביעי, י' מנחם אב, הם ימי "בין המצרים". מנהגים שונים בימים אלה.
  2. הלכות צום י"ז בתמוז:
  1. הנביא זכריה (ח, י"ט) מנבא:

"צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי, יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים".

צום הרביעי, הוא י"ז בתמוז, החודש הרביעי לאחר חודש ניסן.

צום החמישי, הוא תשעה באב, והלכותיו יבואו בהמשך.

  1. צום י"ז בתמוז, מתחיל מעלות השחר.

נהוג שעלות השחר הוא בשעה 03:47.

בשעת הצורך, אפשר להתחיל את הצום בשעה 04:20.

  1. בתפילת שחרית קורים ויחל, וסליחות, לפי המנהגים השונים.
  2. בקריאת התורה במנחה לאחר קריאת ויחל, נוהגים האשכנזים לקרוא הפטרת דרשו ה'.

ספרדים, אינם קוראים הפטרה.

  1. במנחה גדולה, אין הכהנים עולים לדוכן.

אבל במנחה קטנה, משעה 16:53 והלאה, כהנים עולים לדוכן.

  1. "חולה" פטור מלצום.

הגדרת חולה היא: חלה כל גופו או נפל למשכב. לכן, מי שיש לו חום, או כאב ראש חזק (מיגרנה) וכדומה, מוגדר כ"חולה בכל גופו" והוא פטור מלצום.

  1. מעוברות או מניקות פטורות מלצום.

אולם, המנהג הוא שהן מתחילות לצום, ואם חשות חולשה (מעבר לחולשה הרגילה שמחמת הצום), תשבורנה את הצום מיד.

  1. הפטור מלצום רשאי לאכול ולשתות ללא הגבלת כמות, כמה שהוא צריך.
  2. סיום הצום בשעה 20:08.
  1. ימי בין המצרים:

ימי בין המצרים נחלקים לשני זמנים עיקריים:

  • מ-י"ז בתמוז עד כ"ט בתמוז.
  • מ-א' אב עד י' באב.

להלן, הדברים האסורים והמותרים, עד כ"ט בתמוז:

  1. אשכנזים נוהגים שלא להסתפר ולא לשאת אשה מ-י"ז בתמוז, ספרדים מסתפרים עד שבת חזון, וגם הם לא מתחתנים בזמן הזה מפני שאין זה "סימן טוב".
  2. מותר להשתדך, לכתוב תנאים וכד', ללא ריקודים ומחולות, הפוסקים כותבים להסתפק בסעודה צנועה ולא בסעודה של שמחה.
  3. מוזיקה, נוהגים בכל השנה לשמוע, כשיטת רש"י ותוס' וכפסק הרמ"א, סימן תק"ס ג', רק מוזיקה בחצר מלכים או במשתה יין אסורה כל השנה. לכן, עד כ"ט תמוז אפשר לנהוג ככל ימות השנה ולהאזין כרגיל.

מאחר ויש שיטה האוסרת שמיעת מוזיקה בכל ימות השנה, ראוי לנהוג בתשעת הימים כשיטה זו, ומא' באב לא לשמוע מוזיקה.

  1. מי שסובל ממתח נפשי, והמוזיקה מפיגה את המתח, יכול לשמוע גם בתשעת הימים, מקלטות, דיסקים או רדיו, ולא ישמע מכלי הנגינה עצמם.

כמו כן, יקפיד לשמוע מוזיקה שקטה ולא ניגוני חתונה.

  1. עד כ"ט בתמוז מותר לקנות ולמכור הכל כרגיל אולם נוהגים שלא לחדש בגד בימים אלו, בגלל ברכת שהחיינו, שאי אפשר לומר, שהחיינו והגיענו לימים אלה. אבל בגד פשוט שאין מברכים עליו שהחיינו (גרביים, לבנים וכד'), מותר גם לחדשם.

בשבת, אפשר לחדש בגד וללבשו ולברך שהחיינו.

בעל משפחה, מותר לקנות רכב ולברך עליו "הטוב והמטיב" (הואיל ומשרת גם את בני הבית).

עד כ"ט בתמוז:

  1. מותר להתרחץ ולשחות בבריכה או בים.
  2. מותר לטייל. רצוי טיול רק במקומות מוסדרים.
  3. מותר לשתול, לנטוע או לזרוע כל צמח שרוצים בו.

כאמור, הפעולות הללו מותרות עד כ"ט בתמוז.

מהרה ייבנה המקדש ונשיר כולנו שיר חדש

 

 

מהלכות תשעת הימים תשע"ז

א. תשעת הימים

משנכנס אב ממעטים בשמחה.

כלומר: מיום ראשון בלילה, אור ליום שני, הננו נכנסים ל"תשעת הימים".

  1. השמחה האסורה היא: בנין של שמחה, נטיעה של שמחה ומשא ומתן של שמחה. כלומר: הרחבת דיור, סיוד הדירה וכד', מוגדרים כ"שמחה", והם לצורך  הרווחה, שאפשר לחיות גם בלעדיהם. לכן אסורים. כמו כן, שתילת דשא או פרחים, להרווחה, אסורים. נטיעת עצי פרי, בודאי בארץ ישראל, היא מצוה ומותרת. בניה המחזקת אחיזתנו בארץ אף היא מותרת.
  2. משא ומתן היינו מסחר, קניה ומכירה לשם רווחים, יש אוסרים רק קניית ומכירת כלי כסף של צרכי חתונה. ויש אוסרים כל קנייה ומכירה להרווחה. ראוי להמנע מקניות שאינן מחויבות.

מי שאבדו נעליו (שכיח אצל ילדים..) מותר לקנות נעליים חדשות ולנעול אותם (הפוסקים כותבים שאין מברכים שהחיינו על נעלים חדשות).

  1. זוג צעיר המתחתן אחרי ט' באב, מותר לשכור או לקנות דירה וכן שאר קניות לחתונה.

ב. תספורת וכביסה

  1. אשכנזים נוהגים שלא להסתפר ולהתגלח מי"ז בתמוז, מנהג ספרדים שלא להסתפר ולהתגלח רק בשבוע שחל בו ט' באב, כלומר ממוצאי שבת חזון.
  2. כל כביסה, קבעו חכמים, שיש בה שמחה, כאשר בגד מתחדש, והרי זה דומה לקונה בגד חדש ששמח בו. לכן אסרו חכמים כביסה בשבוע שחל בו ט' באב.

רוב הספרדים, אכן נוהגים לאסור כביסה רק ממוצאי שבת חזון.

  1. אשכנזים, נוהגים להחמיר ולאסור כיבוס מראש חודש אב, גם בליל ר"ח, אסור.

אולם, מי שיש לו רק בגד אחד לשבת והוא התלכלך, או שיש לו כמה בגדים לשבת וכולם התלכלכו, מותר לו לכבס בגד אחד ביום חמישי או שישי לכבוד שבת חזון.

  1. כשם שנאסר כיבוס לאשכנזים, כך אסור ללבוש בגד מכובס. מאחר וכמעט לא אפשרי ללכת שבוע שלם בלא להחליף בגדים, אם רוצה להחליף, ישליך את הבגד המכובס על הריצפה וינענעו לכאן ולכאן, כדי לאבד את חידושו, ואח"כ ילבשנו.
  2. כשם שאסורה כביסה, נאסר גם לגהץ, כל אחד לפי מנהגו, לאשכנזים מא' אב, ולספרדים ממוצאי שבת חזון.
  3. כביסת בגדי תינוקות וילדים עד קרוב לגיל מצוות, מותרת אפילו אחר שבת חזון, הואיל ואין שמחה בכביסתם.
  4. בגדים שאם לא יכבסו אותם עלולים להעלות עובש או לקבל ריח רע, גם לאשכנזים מותר לכבס, עד "שבוע שחל בו", היינו עד ערב שבת חזון, מפני שהם כ"דבר האבד", ודי בו כדי להתיר איסור התלוי במנהג.
  5. הדינים הללו אמורים הן בבגדי חול והן בבגדי שבת, ובכל סוגי הבגדים.

ג. רחיצה

  1. עיקר הדין הוא, שרחיצה אסורה רק בט' באב עצמו (אחד מחמשת העינויים). אולם, אשכנזים מחמירים, ואין רוחצים כבר מר"ח אב.
  2. רוב הספרדים נזהרים מלרחוץ רק בשבוע שחל בו.
  3. הרחיצה שנהגו לאוסרה היא "רחיצה של תענוג", במים חמים, עם סבון או שמפו ריחניים וכד'. רחיצה לשם נקיון, בכל מקרה מותרת.

בימים אלה שהם ימים חמים, הרחיצה היא לנקיון, ומותר לרחוץ במים קרים או פושרים, רצוי, עם סבון פשוט.

 

ד. בשר ויין

נוהגים שלא לאכול בשר ולשתות יין, מר"ח אב.

הבדלה במוצ"ש, פרשת דברים, אפשר לכתחילה לעשות על מיץ ענבים, והמבדיל ישתה.

 

ה. מוסיקה, תפירה, סריגה וכד'.

  1. מוסיקה: הפוסקים חלוקים בשאלה, האם מותר לנגן ולשמוע מוסיקה בכל ימות השנה. למעשה, בכל ימות השנה נוהגים להקל ולשמוע, כדעת הפוסקים המתירים (רש"י, תוס', רמ"א בסימן תקס,ג). בתשעת הימים ראוי לנהוג כפוסקים האוסרים (שיטת הרמב"ם)  ולהימנע מניגון ושמיעת מוסיקה.

שמיעת מוסיקה ווקאלית, מותרת.

הסובל ממתח או חרדה, ומוסיקה מרגיעה אותו, ישמע מדיסקים או קלטות וכד'.

  1. שידוכין: למרות שאין מתחתנים, מותר להשתדך (ואף לכתוב שטר תנאים, לנוהגים), בלי מוסיקה ובלי ריקודים.
  2. נהגו שלא לסרוג או לתפור בגד חדש בתשעת הימים. תיקונים קלים כמו תפר שנפתח או כפתור שנתלש, מותר לתופרם.
  3. טיולים:  אע"פ שמותר לטייל, ראוי שלא לצאת לבילויים וטיולים מפני שהימים הם ימי סכנה. מסלול פשוט, ללא עליות וירידות קשות, אפשר ללכת גם בימים אלה.

יהפוך לנו הקב"ה את הימים הללו לששון ולשמחה!

  • עדיאל וחיה שרייבר, מזל טוב לנישואיכם, וברוכים הבאים לאלון מורה, לשכונת גבעת הברכה
  • עומר ואילה דביר, מזל טוב לנישואיכם וברוכים הבאים לאלון מורה, לשכונת צל הרים